מדריך: הנגשת אתרי אינטרנט לעסקים

החוק מחייב ששירות לציבור הניתן באמצעות האינטרנט יהיה נגיש. מה נחשב שירות לציבור?

על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק “שירות לציבור” כהגדרתו בסעיף 19 י לחוק שוויון זכויות.

לפי סעיף 19 י לחוק שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות
מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק.
בתוספת השנייה מפורטים בין היתר השירותים הללו: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות,
בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות
לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.
אתרי אינטרנט המספקים “שירות ציבורי” כהגדרתו בחוק, חייבים לעמוד בדרישות סימן ג’ לתקנות הנגישות לשירות. לדוגמה אתרים
המספקים שירותי מסחר של מכירת מוצרים, חייבים בנגישות. החובה תחול הן על אתר של חנות, והן על אתר העוסק במכירת מוצרים.
יודגש, כי פרשנות “שירותי מסחר” לפי עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא שהם כוללים, בין היתר, קנייה ומכירה של
מוצרים או שירותים, עסקאות חליפין מרצון של סחורות או של שירותים, מידע אודות המוצרים או השירותים ומידע אודות החברה
ודרכי אספקת הסחורות או השירותים. מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות
המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר
חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי
דרישת הנגישות.
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים

תביעות ופטורים

מי יכול לתבוע בגין היעדר נגישות ובאיזה מצב

מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של
אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.
מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות
לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה
לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ 60- יום מקבלת ההודעה.
מניין 60 הימים יחל מיום קבלת ההודעה על ידי החייב.

פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט  פטור בשל נטל כבד מדי

המחוקק אינו מתכוון להטיל על נותני שירות שהמשאבים שלהם מצומצמים, נטל שיקשה עליהם לעמוד בו.
לעניין דרך הוצאת פטור מנגישות בשירותי אינטרנט, יש לבחון את גובה המחזור, וכן להבחין בין מי שהאתר שלהם “קיים” (הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017 ) לבין אתר “חדש” (שהופעל לראשונה לאחר מועד זה).

אין צורך לפנות לנציבות:

מי שהמחזור שלו נמוך ממאה אלף ₪ או מוגדר כ”עוסק פטור” לעניין מס ערך מוסף, אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא “פטור עצמי” כאמור להלן.
מי שהמחזור שלו נמוך ממיליון ₪, והאתר שלו הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017 (“אתר קיים”) – אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא “פטור עצמי” כאמור להלן רשאים לבקש פטור מהנציבות:
מי שהמחזור שלו גבוה ממאה אלף ₪ והאתר שלו הופעל לראשונה לאחר 26 באוקטובר 2017 (“אתר חדש”) – רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.
מי שהמחזור שלו מעל מיליון ₪ רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.
להנחיות בדבר הגשת בקשה לפטור מנגישות בשירותי אינטרנט לבעלי מחזור מעל 1,000,000 ש”ח באתר קיים או מעל 100,000 ₪ באתר חדש. פטורים אלו אינם קיימים עבור נותני שירות שהם רשויות ציבוריות.

פטור בשל נטל כבד מידיי – ללא פנייה לנציבות

הפטורים המפורטים להלן, הינם פטורים עצמיים להם זכאי כל חייב שעומד בקריטריונים. אין צורך לפנות לנציבות כדי לאשר את קיום הפטור.
לעוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל 100,000- ₪ קיים פטור מלא מביצוע נגישות של שירותי אינטרנט.
לחייב בעל מחזור בין 100,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים בלבד, שהפעלתם
החלה לפני 26 באוקטובר 2017 . אם חייב כזה בונה אתר חדש, על האתר החדש להיות נגיש.
הפטור על האתר הקיים מותנה בכך שדרכי ההתקשרות לחייב לצורך קבלת שירות יפורסמו באתר האינטרנט שלו באופן נגיש, או באתר אינטרנט נגיש אחר, לפי הצורך. הפטור יתחדש מידי שלוש שנים, לאחר בדיקה מחדש של גובה המחזור הממוצע ל 3- השנים האחרונות, ובתנאי שהוא עדיין בגובה האמור.
יודגש, כי אם תוגש נגד החייב תביעה משפטית בשל אי נגישות שירותי אינטרנט, או יבוצע פיקוח מטעם הנציבות, יהיה עליו להציג את הפטור שהוציא, ואת הנתונים עליהם התבסס.
בחישוב היקף מחזור ההכנסות החייב בשלוש השנים שקדמו להוצאת הפטור, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מכל מקור שהוא ולא רק מהאתר. אם בשנה מסוימת מחזור ההכנסות היה 0, שנה זו לא תיכלל בחישוב ממוצע ההכנסות.

פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית

ככלל, בקשה לפטור מטעמים טכנולוגיים אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות, למעט כמפורט להלן.
אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.

מורשה נגישות שירות רשאי לאשר פטור לחייב אשר משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת.
מורשה יאשר את הפטור על סמך חוות דעת של איש מקצוע (כגון מומחה לבניית אתרים) שהינו בעל השכלה וניסיון בתחום נגישות שירותי אינטרנט.
מורשה הנגישות ימלא את טופס פטור מסיבות טכנולוגיות.
הפטור בשל סיבה טכנולוגית יהיה תקף עד 3 שנים ממועד הוצאתו, וניתן לחדשו עד 3 שנים נוספות. פטור מעבר לכך יינתן רק באישור נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסיבות מיוחדות שיירשמו.
חייב שקיבל פטור מסיבה טכנולוגית יספק התאמות נגישות חלופיות. כמו כן יפרסם בהצהרת הנגישות את דבר הפטור ואת
ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את אישור הפטור הטכנולוגי.
פטור לאתר עם מיעוט נרשמים פטור נגישות שירותי אינטרנט בשל מיעוט נרשמים, כמפורט להלן, אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות.
תכנים של שירות אינטרנט המותנה ברישום של המשתמש ושרשומים אליו לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית, פטור מנגישות.
תשתית האתר אינה פטורה במקרה זה. לדוגמה, התכנים המפורסמים באתר של קורס ספרדית שבו משתתפים 300 איש, אינם חייבים בנגישות.
לשאלות ותשובות נפוצות בנושא הנגשת אתרי אינטרנט:
https://www.gov.il/he/Departments/faq/website_accessibility_faq